מבארי ועד קצה העקב
ארבע־עשרה עצירות, שני ימים שונים לגמרי, ומדינה שלמה שנדחסה לחבל ארץ אחד.
פוליה היא העקב של המגף — רצועה ארוכה וצרה עם ים משני צדדים: האדריאטי במזרח, היוני במערב. זה אומר שאפשר לראות זריחה על ים אחד ושקיעה על השני באותו יום, בלי לנסוע יותר משעה.
המסלול שלנו מתחיל בבארי בצפון ויורד דרומה. אפשר לעשות אותו בשבוע בקצב טוב, בעשרה ימים בקצב נעים, או לפצל: חמישה ימים בצפון (עמק האיטריה) וחמישה בסלנטו.
רכב הוא חובה. התחבורה הציבורית קיימת, אבל היא לא תיקח אתכם למקומות היפים.
פוליה המרכזית
החוף האדריאטי, העיירות הלבנות ועמק האיטריה — הלב של פוליה, ושם גם רוב הנדל״ן המעניין.
-
בארי
עיר הנמל והשער לפוליה — לכאן מגיעה הטיסה. את העיר העתיקה, בארי וקיה, כדאי להסתובב בבוקר: סמטאות אבן צרות שבהן נשים מגלגלות אורקייטה על שולחנות ברחוב, ומוכרות אותה במקום. הבזיליקה של סן ניקולה שווה כניסה.
חצי יום. אפשר גם רק בוקר לפני שיוצאים דרומה.
-
פוליניאנו א מארה
העיירה שכולם מצלמים — בתים לבנים על צוק גיר שנופל ישר לים, וחוף קטן במפרץ ביניהם (לאמה מונאקילה). הרגע שבו מבינים למה תמונה של פוליה אף פעם לא מספיקה.
חצי יום. לכו לקראת שקיעה — האור על הצוק הלבן הוא הסיבה.
-
מונופולי
נמל דייגים עם סירות כחולות, חומה ימית, כנסיות וכיכר שקטה. פחות מוכרת מפוליניאנו השכנה — ובדיוק בגלל זה נעימה יותר. טובה במיוחד לארוחת ערב.
חצי יום, או ערב אחד.
-
עמק האיטריה — לוקורוטונדו · צ׳יסטרנינו · אלברובלו
זה הלב. עמק של כרמים, חומות אבן יבשה ומאות בתי טרולי — מבנים לבנים עם גגות אבן חרוטיים.
אלברובלו היא עיר הטרולי המפורסמת, ובצדק — אבל היא גם המתויירת ביותר. הטיפ: לא ללכת לאורך פסי הרכבת מהתחנה. לכו ל־Belvedere Santa Lucia, המרפסת שממנה רואים את כל הגגות מלמעלה, ורק אז לרדת לתוך ריונֶה מונטי — הרובע היפה.
צ׳יסטרנינו קטנה, אמיתית ופחות מלוטשת — וגם בירת הבומבטה.
שניים עד שלושה ימים. זה גם הבסיס הטוב ביותר לצפון.
-
לוקורוטונדו — העיירה שבחרנו
השם מגיע מ־Locus Rotundus, "מקום עגול", כי העיר העתיקה נבנתה במעגל על ראש גבעה. לדעתנו יפה יותר לישון בה מאשר באלברובלו — פחות תיירים, יותר חיים.
מה שמיוחד כאן הוא לא אתר אחד גדול אלא האווירה כולה: סמטאות לבנות, מרפסות עמוסות פרחים, ובתים ייחודיים שנקראים קוּמֶרסֶה (Cummerse) — בתים לבנים עם גגות אבן משופעים, שונים לגמרי מהטרולי של אלברובלו.
מסלול הליכה קצר:
- להיכנס לעיר העתיקה דרך Porta Napoli ו־Piazza Vittorio Emanuele.
- ללכת בלי מסלול בין הסמטאות — כאן הכיף הוא דווקא קצת ללכת לאיבוד.
- להגיע ל־Chiesa Madre di San Giorgio, הכנסייה הגדולה במרכז.
- לעבור ליד Palazzo Morelli, עם שער הבארוק והמרפסות.
- לסיים ב־Via Nardelli ובתצפית Belvedere Santa Maria della Greca — משם רואים כרמים, מטעי זיתים, מסריות והמון טרולי פזורים בעמק.
וזה גם אזור של יין: לוקורוטונדו מפורסמת ביין לבן מקומי, קליל ויבש. אם אתם מתיישבים — בקשו אותו בשמו.
לילה או שניים. זה הבסיס שבחרנו לעצמנו.
-
אלטמורה
עיר הלחם. Pane di Altamura הוא לחם עם תו תקן אירופי משלו, שנאפה בתנורי אבן שעובדים מאות שנים. יש גם קתדרלה גותית יפהפייה. עצירה קצרה ומספקת בדרך למטרה.
שעתיים–שלוש. בעיקר לאכול.
מטרה — כבר לא פוליה, ואי אפשר לוותר
מטרה יושבת מעבר לגבול, בחבל בזיליקטה — ובכל זאת היא העצירה שאף אחד לא מוותר עליה.
זו עיר חצובה בסלע. הסאסי — שכונות של בתי מערה שנחצבו בגיר — מיושבים ברציפות כבר אלפי שנים, מה שהופך אותה לאחד היישובים העתיקים בעולם שעדיין חיים. עד שנות החמישים היא נחשבה לבושה של איטליה. היום היא אתר מורשת עולמית של אונסק״ו.
הרגע החזק הוא בערב, כשמדליקים את האורות והעיר כולה נראית כמו מדורה על מדרון.
שעה וחצי נסיעה מעמק האיטריה. יום שלם, ואם אפשר — לישון שם לילה.
סלנטו — קצה העקב
מכאן דרומה הכול משתנה: הנוף נפתח, הים נעשה בהיר יותר, והקצב יורד עוד כמה הילוכים.
-
לצ׳ה — הבסיס לסלנטו
קוראים לה "פירנצה של הברוק", וזה לא שיווק. אבן לצ׳ה המקומית רכה מספיק כדי לגלף בה כמעט כל דבר — ולכן הכנסיות והמרפסות כאן עמוסות בפרטים שלא רואים בשום מקום אחר באיטליה.
יש גם אמפיתיאטרון רומי בלב הכיכר המרכזית, שהתגלה במקרה. הבסיס הטוב ביותר לכל דרום המחוז — הכול במרחק שעה.
יום–יומיים בעיר, ועוד כמה לילות כבסיס.
-
סן פוקה · Mora Mora
החוף האדריאטי בגרסה הרגועה: ביץ׳ קלאב על הסלע, מים צלולים ושקיעה שנמשכת. מקום שבו יושבים אחר צהריים שלם ולא עושים כלום.
חצי יום.
-
טורה דל׳אורסו
מפרץ חול לבן עם שני צוקים ניצבים במים שנקראים "שתי האחיות". מהחופים היפים באדריאטי — ולכן גם מהעמוסים ביולי–אוגוסט.
חצי יום. בואו מוקדם.
-
אוטרנטו
הנקודה המזרחית ביותר באיטליה — בימים בהירים רואים מכאן את אלבניה. יש טירה ארגונית, עיר עתיקה מוקפת חומה, ובקתדרלה פסיפס רצפה ענק מהמאה ה־12 שמכסה את כל אורך הכנסייה. אחד הדברים המיוחדים באזור.
יום.
-
באיה דיי טורקי · אלימיני
"מפרץ הטורקים" — חוף בתוך שמורת טבע, מוקף אורנים וביצות מלח. מגיעים אליו בשביל רגלי קצר, ובדיוק בגלל זה הוא נשאר שקט יחסית.
חצי יום.
-
גאליפולי
עוברים לצד היוני. העיר העתיקה יושבת על אי קטן ומחוברת ליבשה בגשר — טירה, חומות ים וסמטאות. שוק הדגים פועל בבוקר, והשקיעות כאן הן מהיפות בפוליה כי הים ממערב.
יום.
-
פורטו צ׳זארֶאו · Tabù
מים רדודים בצבע טורקיז ממש, על חול לבן. זה הצד ש"נראה קריבי" של פוליה, והוא גם החוף הידידותי ביותר למשפחות עם ילדים.
חצי יום–יום.
-
פונטה פרושוטו · Togo Bay
סוף המסלול, והפרס: דיונות חול גבוהות ומים שקופים לאורך קילומטרים. נחשב לאחד החופים היפים בכל איטליה, ולא בכדי.
יום. סיום מושלם.
ארבעה דברים שכדאי לדעת
מתי לבוא
העונה בדרום איטליה נמתחת כמעט לאחד־עשר חודשים. מאי–יוני וספטמבר–אוקטובר הם המתוקים ביותר: ים חם, מזג אוויר נעים ובלי ההמון של אוגוסט. אוגוסט הוא החודש שבו כל איטליה בחופשה — יפה, אבל צפוף ויקר.
איך מגיעים
שתי כניסות: בארי בצפון וברינדיזי בדרום. מברינדיזי לעמק האיטריה זו נסיעה של כ־20 דקות, מבארי כשעה. שכרו רכב כבר בשדה התעופה.
איפה לישון
לא לזוז כל לילה. שני בסיסים מספיקים: אחד בעמק האיטריה (לוקורוטונדו או צ׳יסטרנינו) ואחד בלצ׳ה או סביבתה. מכל אחד מהם רוב הדברים במרחק שעה.
ה"משולש הזהוב"
הרצועה שבין אוסטוני, קרוביניה ופאזאנו — קוסטה מרלטה. כאן יושבות המסריות המשופצות והמלונות הגדולים, וכאן גם מחירי הנדל״ן הגבוהים באזור. שווה לנסוע דרכה גם רק כדי להבין את קנה המידה.
ראיתם מקום שדיבר אליכם?
אנחנו מכירות את האזורים האלה גם מהצד השני — מי בונה שם, מה מותר, ומה באמת שווה נכס.